עם תחילת אינתיפאדת הסכינים בשנת 2015, זיהינו כי לא מדובר בגל טרור פשוט, אלא באירוע שהולך להמשך זמן רב. עקב כך התחלנו לאסוף   את  המידע על פיגועים  ואירועים חבלניים, ולאחר מכן אף הצבנו את האירועים על מפה מפורטת. זהו מאגר מידע יחיד מסוגו, שמשמש חוקרים מהאקדמיה עד היום.

במסגרת פרויקט 61, ריכזנו את כלל סקרי הבחירות שפורסמו בישראל מאז סוף שנות התשעים, וביצענו ניתוח ססטיסטי על מנת להעריך את דיוק הסקרים הנוכחיים על בסיס איכות הסוקרים בעבר. הפרויקט זכה לסיקור נרחב, והוביל לפינות שבועיות של סקרים בטלוויזיה, רדיו, והעיתונות הכתובה והמודפסת.

עוד בימים הראשונים למבצע ״צוק איתן״, לפני שהפך למבצע צבאי בקנה מידה נרחב, אספנו ופרסמנו מידע סטטיסטי אודות המתרחש בישראל ובעזה: היקפי הירי והתקיפות, מספר וגיל הנפגעים, כמה אנשים נמצאים בקו האש ועוד. המידע נצבר ועודכן בזמן אמת, ושימש כלי תקשורת בישראל ובעולם. מאגר המידע עבר כיום לשימוש חוקרים אקדמיים.

במהלך השנים התפתחה בישראל מודעות להיקף המועט של יוצאי עדות המזרח וצפון אפריקה שזכו בפרס ישראל, וכן לכך שנשים מיוצגות בפרס בשיעור נמוך משמעותית משיעורן באוכלוסיה. בשנת 2015, לאחר הכרזה נוספת ממועטת-נשים של הזוכים בפרס, פרסמנו לראשונה מאגר מידע כולל על מוצא ומגדר הזוכים בפרס.

בתקופת חקירות ראש הממשלה בנימין נתניהו, התפתח ויכוח נוקב בשאלה האם החקירות של נתניהו  ״נגררות״ או נמשכות זמן חריג במיוחד. במאגר המידע הזה אספנו את מרבית חקירות אישי הציבור בישראל מאז תחילת שנות התשעים, והצגנו אותם על גרף אחד, שאפשר להשוות את משך החקירות השונות.

לאחר התפוצצות ״פרשת הצוללות״, בה כיכב מיקי גנור שכיהן גם כקונסול כבוד, התגלה כי אין רשימה המרכזת את כלל קונסולי הכבוד בישראל - הזוכים למעמד  ציבורי מסיבות שונות, ובהן גם קשריהם המסחריים. עקב כך אספנו ופרסמנו את  מאגר המידע הייחודי של קונסולי הכבוד בישראל.

במהלך  קמפייני הבחירות בשנת 2015, המפלגות השונות הפליגו בהבטחותיהן לקהל  הבוחרים, מתוך הנחה כי אף אחד לא יבדוק אותן לאחר מכן. לשם כך אספנו וריכזנו את כלל ההבטחות השונות, והפצנו אותן לציבור הרחב.

העיתונאי והסופר אנשיל פפר ביקש שנערוך השוואה מספרית בין כלל ראשי ממשלת ישראל לדורותיהם, כדי לבחון תחת מי מהם נפגעו יותר חיילי צה״ל - הן בנתונים כמותיים אבסולוטיים, והן ביחס למשך הכהונה. התגלה כי איסוף הנתונים הוא מורכב מאוד, ופילוחם קשה ותלוי פרשנות. עם זאת, ברור כי תחת בנימין נתניהו ישנם משמעותית פחות חללי צה״ל ופעולות איבה, ביחס לקודמיו בתפקיד.

פרויקט מיוחד שביצענו לאור דיון ציבורי נרחב בשאלה האם קיימת הטיה מגדרית נגד נשים בוויקיפדיה העברית. במסגרת הפרויקט כרינו את כלל הערכים הביוגרפיים מוויקיפדיה בעברית, סיווגנו אותם לנשים וגברים, ובחנו  האם נמחקים ערכים על נשים יותר מאשר על גברים. התוצאות פורסמו לראשונה במאמר בעיתון ״הארץ״.